<h1>יראים סימן ז'</h1>
<h2>דף נ:</h2>
ובמה היא נעשית ארוסה כדתנן בקדושין האשה נקנית בשלש דרכים בכסף בשטר ובביאה, בכסף [בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר] וב"ה אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה וכמה היא פרוטה א' משמנה באיסר האטלקי, וקימ"ל כב"ה. תניא [קדושין ט' א'] בשטר כיצד כתב לה על הנייר או על החרס הרי את מקודשת לי כו' בביאה כמשמעה וכולהו נפקי להו מקראי בקדושין פ"א כסף דכתיב כי יקח איש אשה ואין קיחה אלא בכסף, וכ"ה אומר נתתי כסף השדה קח ממני. שטר דכתיב ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה, מה יציאה בשטר (אף הויה בשטר) דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה אף הויה בשטר. ביאה דכתיב ובעלה ותניא ובעלה מלמד שנקנית בביאה ותנן בקדושין פ"ב [מ"א א'] האיש מקדש את בתו כשהיא (קטנה) [נערה] בו ובשלוחו. ותנן בפ' נערה שנתפתתה האב זכאי בבתו בכסף בשטר ובביאה. (ותנן בקדושין) ונפקא לן מקרא [כתובות מ"ו ב'] דאמר רב יהודא ויצאה חנם אין כסף, אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומאן ניהו האב וכשם שהאב מקדש בתו בשלוחו כך האיש מקדש ששלוחו של אדם כמותו לכל דבר חוץ מדבר עבירה. ובקדושין שאינם מסורים [לביאה] נקראת מאורסת, דקימ"ל בקדושין פ' האיש מקדש [נ"א א'] דהוו קדושין, דאביי ורבא הלכתא (כאביי) [כרבא] בר מיע"ל קג"ם ואחד מהם קדושין שלא נמסרו לביאה אביי אמר הוו קדושין ורבא אמר לא הוו קדושין.
